בריאות מורכבת מ"נפש עובדת".

ניקח לדוגמא את הגוף שלנו על איבריו השונים.

ולצורך העניין נגיד שכל איבר בגוף הוא עובד בארגון.

הנפש שלנו, היא הנהלת ביניים והנשמה היא הנהלה גבוהה, או אם תרצו, המנכ"ל.

מה קורה כאשר המנהל שלי לא מתייחס אליי,  ה"עובד הקטן" בצורה ראויה?

מה קורה כאשר אני מרגיש כמו "בורג קטן במערכת"?

מה קורה לי כאשר לא מפרגנים/ ממשבים/ מפעילים/ נותנים לי משמעות שהעבודה שלי חשובה/טובה?

לאורך זמן נפתח "מרמרת חמצמצת", תחושה שתלווה אותנו בעוצמות שונות (בדר"כ עולות).

עד שלבסוף נחליט שברצוננו לעזוב.

לפני שנעזוב רובנו ייקחו ימי מחלה ולבסוף חופש.

והגוף שלנו?

החיים (מאחורי הקלעים) בנויים מתבניות וחוקים, שמתקיימים בכל ה"עולמות המקבילים" של חיינו.

אנחנו בתפקיד הנהלת הביניים צריכים להיות מנהלים קשובים לעובדים שבתוכנו. אם לא נעשה כן הם יתחילו לאותת ואט אט יתחילו לכאוב עד "הפסקת עבודה" (כמה פעמים אולצתם על ידי הגוף לעצור, כי איבר מסוים כאב עד "מנוחה מוחלטת"/אי תפקוד?).

בריאות היא פועל יוצא של היכולת שלנו לתת לרגשות ולתחושות שלנו תשומת לב חיובית או כמו שנהוג לומר: להתבונן בהם "בעיניים טובות".

הגוף הוא האחרון להגיב.

כשאני מתעצבנת גם אם עוד שניה ארגע, העצבים תקועים בגוף ועוד זמן לא רב, אחווה התפרצות.

כשהגוף "מגיב" משמע, התעלמנו/ אגרנו/ הגזמנו.

מה שבהכרח מצביע על כך, שיכולות הניהול שלי דרושות שיפור!

להיות מנהל טוב משמע להכיר את מנגנון ההפעלה שלי ולנהל את התחושות והרגשות בצורה מיטבית.

"מי אני היום ומה זורם לי בדמי?

האם אני בחרתי או החליטו במקומי?

ואיך אני תקוע כבר שנים בתוך הגוף הזה?

ולא מכיר את עצמי, אם לא אני דפוק אז מי?

איך אני מרגיש, אם לא אני אז מי ישאל?

מי יסביר לי מה מפחיד אותי, ממה אני נבהל?

ומה קרה ללב שלי מאז שהוא נפל הוא לא פועם?

שווה לבדוק אם הוא עובד או מקולקל?" (נתן גושן).

מירב

מלווה להעמקת התודעה ולהכרות עם מפת השיעורים האישית.

​