חוק המחזוריות קובע שבסוף הכל חולף.
אם הכל חולף אז למה להתאמץ?
כשהייתי ילדה, בשעה ארבע, הזמן כאילו עצר מלכת ואני ושני אחיי היינו מסדרים ומנקים את הבית.
מסדרים כדי לקדם את פניהם של הורי שחוזרים בחמש מיום עבודה.
מסדרים אותו למה שמכונה היום משמרת שניה.
מהזוית שלנו זה אמר לסדר ולנקות גם כשלא בא לנו.
לסדר גם שרבנו מי עשה יותר, מי פחות והתור של מי מאתנו היום.
אני זוכרת שבגיל שמונה, שאלתי את אבי (ז"ל) למה אנחנו צריכים לנקות, אם במילא זה יתלכלך שוב?
בסך הכל, נשמע הגיוני נכון?
אומרים שעל עץ תפוחים לא גדלים אגסים, אז… לפני כמה זמן, אחת הבנות שאלה אותי:
"אמא למה צריך לנקות/לסדר? שהרי, לא הגיוני לעשות משהו בידיעה גמורה שבעוד רגע נחזור על אותן פעולות בדיוק".
בשניה אחת חזרתי בזמן!
נזכרתי בכעס ובעיקר בתסכול שגרמו לאבי באותו רגע לומר לי:
"אל תעשי"!. הוא כמובן לא התכוון ואני חזרתי לסדר מבלי לקבל תשובה.
החלטתי ל"תקן את חווית המשתמש שלי מהעבר" ולהסביר לה בהווה:
ש"הבית על התפעול שלו, הוא סך של פעולות יומיות אך עומדים מאחוריו תפיסות עולם, מיומנויות וערכים שילוו אותה בכל דבר שתעשה בחיים.
ראיתי שעניינתי אותה אז בחרתי להמשיך ואמרתי, קחי לדוג':
אחריות אישית: כשאת חוזרת הביתה מבית ספר, האם מרגישה אחריות לדאוג לכלבה? שהרי זו שעת צהריים עבור שתיכן: הכלבה לא יצאה משש בבוקר ולך חם, את רעבה ולא בא לך לדאוג לאף אחד מלבדך.
יציאה מאזור הנוחות שלך: השימוש הנפוץ במילים "רגע" ו "עוד מעט"? לא תופס בהתמודדות מול האחיות שלך שהרי כולכן מכירות את ה"שפה", כולכן באותה סירה".
משא ומתן: חלוקת המטלות בין שלושתכן ומה המשמעות של לוותר היום כי ביקשו ממך להתחלף. האם זו שבקשה תרגיש "חייבת" לך מחר? ואם לא, איך תגיבי?
סדר פעולות: מה קודם למה? כל פעולה מורכבת מסדר מסוים. דילוג על שלב, יביא עימו את המילה "שכחתי" שאת כה מרבה להשתמש בה.
ואת האחיות שלך שעונות בעיה שלך.
ציוותיות ותרומה לקהילה: כאן ועכשיו זו המשפחה הפרטית שלנו,
אך לאורך שנים אם אוותר לך זה יתבטא ביכולת שלך להתמודד במסגרות אחרות כמו: חברים, צבא, זוגיות ועבודה.
אסטרטגיה: אסטרטגיה שנובעת מהכרות אישית עם הנפשות הפועלות, מה ייתן לך את התוצאה הרצויה.
ואת מירב המאמצים להשקיע בזה!.
הבית הוא המקום שמכין אותנו לחיים. המקום שבו מתבצעים תהליכי החברות ובנית היכולות והערך שלך.
התפקיד שלי כהורה הוא לא לוותר לך ולעשות במקומך (שהרי נוחות לאורך זמן = נכות).
התפקיד שלי הוא להכשיר אותך להתמודדות עם החיים ובחיים יש המון לא רוצה אבל צריכה.
התפקיד שלי הוא להטמיע את הצריכה כדי שיהיה לך יותר קל, בכדי שתלמדי לסמוך על עצמך, שתבני ותרגישי תחושת הצלחה וערך לעצמך ולסביבה שבה את חיה, שתהיי עצמאית.
אני רואה בית, כמקום בטוח של אהבה ונתינה אין סופית. מקום שמאגד תחתיו את האנשים היקרים לי בעולם, אנשים שעוברים ביחד דרך, אנשים שהם שותפים למסע החיים.
וככזו אין לי שום כוונה לוותר לך או לוותר עלייך.