מירב אוטנהיימר
נעים להכיר
פשוט לאהוב את עצמי
כל החיים נעתי בין הרוח לחומר.
כבר בנערותי הבנתי שיש צריך ולצידו קיים צורך.
הצריך הוא כמובן נפשי, השוואתי, חברתי.
והצורך? הצורך הוא פנימי, נשגב ונשמתי.
את הדברים האלו הבנתי, מבלי לדעת, עוד בגיל ההתבגרות.
בגיל 13 חוויתי זעזוע מח קשה, ששינה לי את החיים.
לפתע משום מקום הייתה לי את היכולת לדעת מה יקרה.
יכולתי להכין פרוטוקולים לשיחות שלמות שיקרו רק בעוד שעה, מחר, שבוע הבא… במקביל, התחלתי לחלום חלומות על אנשים בסביבתי שעומדים "לעזוב" אותנו.
הכל קרה כמו בחלום. מהמשפחה והחברים נרשמה התלהבות, לצד בהלה.
איך זה יתכן? האם אני נורמלית? מה עושים עם מידע כזה?
למה אני? מה עשיתי שזה עובר דרכי?
הרגשתי פחד עצום.
אחרי הצבא היה לי קשה לשאת את היכולות הללו, ולכן החלטתי לקעקע על עצמי אינדיאנית. הייתה לי ידיעה פנימית, מבלי להבין למה ומדוע, שזה מה שיעצור את היכולות הללו מלהמשיך להתפתח ולהסעיר את עולמי.
כיביתי את הרוח ופניתי אל החומר.
בגיל 26, אחרי שסיימתי תואר שני, התחלתי כתועמלנית ומהר מאוד הגעתי לניהול מוצרים וצוותי עבודה, אחראית על הInnovation ובעיקר, הגעתי להישגים.
כל מה שנגעתי בו הפך ל"זהב" ותורגם למעמד, "כבוד" וכסף!
ולמרות כל אלו, אני זוכרת את עצמי יושבת וחושבת מה זה קשור אליי?
מה לעזאזל עשיתי כל השנים האלו?
אילו הישגים יש לי? ידעתי לענות על כל השאלות האלו בלי למצמץ.
אז למה השאלות? למה אני לא מרוצה?
הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג ט"ו)
אם הכל צפוי, בבקשה, שמישהו יספר לי מה הולך לקרות.
והכי חשוב, איך אדע שבחרתי נכון? שהרי הרשות נתונה משמע הבחירה היא שלי!
ככה התחילה הקרירה השנייה שלי.
היום אני יודעת שקוראים לזה משבר גיל הארבעים.
אני יכולה לדבר שעות על משבר גיל הארבעים ומהמקום שלי היום, זה יהיה באהבה עצומה.
אהבה לתהליך, אהבה לדרך, אהבה לתובנות ובכלל המילה אהבה רווחת המון בכל מה שקשור לחלק הזה של חיי. אבל באותה תקופה לא חשתי אהבה.
מצאתי את עצמי מ"אשת העולם הגדול" (נסיעות, משכורת מצוינת, מניות), מובטלת בבית, חותמת בלשכה ומחפשת את הייעוד שלי.
אני זוכרת הרבה כאב, הלקאה עצמית, חוסר אונים ותסכול עצום על המקום הזה שהבאתי את עצמי להיות בו. הרגשתי חסרת אונים!
אני זוכרת יום אחד שבו אני עומדת במטבח, מחפשת במקרר ובארונות, מנסה להרכיב את ארוחת הצהריים או בעצם מנסה ל"הרכיב אותי מחדש"?!.
התובנה הראשונה שלי באותו בוקר היתה שאני המשאב ואני כאן. נזכרתי בגיל 13. ביכולות האדירות שלי. שבחלקן השתמשתי ואת חלקן עדיין לא ממשתי.
פתאום הכתה בי ההבנה הכל כך ברורה לכאורה, ששילמו לי על היכולות שלי.
שילמו לי בגלל שמצטיינת ברגעים הללו. יש לי את היכולת להתעלות על המציאות דווקא שנראה שהכל אבוד. והמשאב הזה נשאר! כל השאר זו תפאורה.
אז אני שלי ואני כאן ומה עכשיו?
עכשיו רק צריך לחלום!
"השאלה היא לא מי ייתן לי, השאלה היא מי יעצור אותי" (איין ראנד)
בואו נדבר
שיחה אחת שתשנה את חייך לנצח
למה אליי?
מה מייחד אותי?
הכרות עם מפת השיעורים הנשמתיים שלך
הכרת מערכות החוקים שפועלות בחיינו
שינוי תודעתי ושינוי באיכות החיים
סדנאות והרצאות נוספות
"הקוסמת שבי"
ילדים שחושבים בגדול
סדנה לחיזוק
הביטחון והאהבה העצמית
זרימה או צרימה?
העמקת המודעות ופיתוח
יכולת התבוננות עצמית דרך עולם הפילוסופיה האינדיאנית: הטבע מול חיי היום יום שלנו.
בנות מצווה