מחקירה עצמית לבריאה עצמית.

"היא מזכירה לי אותי כשהייתי בגילה.

אבל אני השתניתי, פיתחתי חוסן, למדתי לסנן.

הייתי רוצה שגם היא תפתח חוסן…"

ככה אנחנו נשמעות בכל שיחה על הילדים שלנו.

קשה לנו עם הידיעה ש:

1. הם ירשו את זה ממני או מאבא שלהם.

2. מניסיוני, התכונה הזו לא טובה, לא תשרת  אותה.

3. כואב לי עליה, שהיא צריכה לעבור את זה.

ההבנה שלנו מה נכון ולא נכון לנו מגיעה מהסביבה הקרובה שלנו כי, "הם מכירים אותנו הכי טוב".

בפועל כל שיחה כזו מרחיקה אותנו מעצמנו.

ולאורך זמן, נתפשר להיות צל של מה שנועדנו להיות, צל של מי שנועדנו להיות.

ככה זה נשמע אחרי טיפול בנערה מדהימה שביקשה לגלות את עצמה מתחת לכל המסכות, הפחדים, החרדה והבקורת הסביבתית. להניח לכל מה שאומרים לה ועליה ולמצוא את הסנטר שלה.

"בחיים לא הייתי כל כך מעט זמן בטיפול עם כל כך הרבה שינוי. כשאני נפגשת עם מירב אני נפגשת עם מראה לנפש שלי, ללב שלי, לנשמה שלי.

מירב מראה לי את הטוב ואת הרע שבי, לא מסתירה ולא מיפה ונותנת לי כלים לשנות ולהשתפר לטובה.

מירב לימדה אותי לאהוב ולקבל את עצמי, לדעת להתמודד ולא לפחד.

מירב משחקת איתי משחקים שמלמדים אותי אסטרטגיות לחיים, היא עוזרת לי לעדור את הדונם שלי במלואו, היא עוזרת לי להיות מי שאני

בגרסה הטובה ביותר שלי.

מירב הכירה לי את הטוטם שלי, את הטבע שנמצא בי, שמדריך אותי ומוביל אותי ובתוכו המון תשובות לנשמה והקשר בין גוף לנפש.

בנימה אישית: מירב, את לא ויתרת לי ולא ויתרת עלי, (גם כשעשיתי מעט צרות לפעמים חחח). אני מודה על על ההכלה, ההקשבה, המראה והחום שנתת לי.

אני מודה לך המון ליהיא ".

"אתה הוא הדבר העומד בפני הרצון, תשב, אתה מסתיר לעצמך".