מתוך הקליניקה, ילדה בת 10

היא: מירב תגידי, אם מישהו נותן לי מחמאה ואני מחזירה לו, זה טוב או רע?

אני: אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה, את יכולה להחמיא לי בבקשה.

היא: כיף לי איתך, את מאוד חכמה.

אני: תודה, גם לי כיף וגם את מאוד חכמה.

אפשר היה לראות שהגוף שלה דוחה את הנאמר.

היא: הבנתי, זה לא טוב!

אני: למה את חושבת שזה לא טוב?

היא: כי במקום לקחת את המחמאה אלייך, את מיד חשבת מה להגיד לי וזו לא היתה הכוונה.

התכוונתי באמת להגיד לך שאת מאוד חכמה ושכיף לי איתך. ובמקום זאת, לקחת את מה שאמרתי לך ופשוט החזרת לי אותו.

אני: צודקת! כשמישהו מחמיא לך פשוט תגידי תודה.

תני לגוף שלך לספוג את המחמאה לתוכו, להכיר בה!

כשמישהו נותן לנו מחמאה, אם החזרנו לו מיד פספסנו פעמיים

הפכנו את זה למו"מ, קיבלתי ולכן אחזיר.

השארנו את המחמאה "שטוחה" , לא נתנו

לעצמנו לעכל ולספוג את הנאמר או אם תרצו,

"קלקלנו" את הרגע גם בשבילו וגם בשבילנו.

כשאנחנו יוצאים לטבע אנחנו מקבלים בשפע,

סופגים פנימה ואומרים תודה.

תודה על הטבע ותודה שאני כאן

כך גם כשמדובר באנשים

תשאירו את זה "פשוט וטיפש" ופשוט תגידו תודה!

​